מחשבות שמגיעות עם הזמן

״זה היה יולי 2019 שגיליתי בטעות מה חלמתי בפתקים של הנייד שלי…מאז שידעתי, היה לי לחץ נוראי מפנים…זה היה כה מפחיד…כי אלה דברים אישיים והרי שלא היה לי כל קשר קרוב אליך ואיך ובכלל ומאיפה אם כבר מתחילים. ניסיתי, את המוח שלי לסדר, רק אותו לנרמל…אחרי שמעט חשפתי בְּפָנֶיךָ שיש קשר ישיר למה שעובר עליי ולפטירתו של אביך, וגם משהו לא ברור, איתך ואיתי…ובאותה העת גם אני לא הבנתי בעצמי…

ולא זה לא, שום דבר ממה שזה לא היה ״במקרה״…ועוד אנשים ותרחישים שונים, הכל היה נראה יותר מידי מדויק. וצמד המילים שכיכבו אז באותה העת אצלי היו "צירוף מקרים" ולא פעם אחת. 

זה מרגיש לי כמו שנת 2020 ולא הפסקתי לחקור. ותוך כדי שאני מגלה עוד טקסטורה חדשה של שיכבה אני מרגישה כלא מספיקה, שאסור לי להפסיק בחקירה. גיליתי שהאדם הוא עולם. גיליתי שיש מהות למחשבה וכוחה של מילה. היא יכולה להיות עצומה, היא יכולה גם להרוס.

התחלתי להבין, מה היא מהות האדם כאן על פני האדמה ומהי בעצם נשמה-איזה הוא המטען הגנטי אשר היא נושאת עמה בכל ביקור, בכל גלגול, בזה המסע הנקרא ׳חיים׳ ונראה לנו כה ׳תמים׳. התחלתי להבין אותו, איך מכאן פועלים…והמציאות החיצונית הפסיקה להיות מאז אותה התקופה של שנת 2019 גשמית ומוצקה…הכל אצלי עבר שינוי בתפיסת זה מצב הצבירה (בתודעה) ואף גיליתי, שיש עוד כמוני שהתעוררו וכי אין אני היחידה…

האטומים שעליהם התבוננתי, עשו שיחלוף רציני בין מה שידעתי, לבין מה שאחרי הכול אליו התוודעתי…היום אני יודעת והוכח לי, כי המציאות יוצאת ומקרינה מתוכי. עובדת באמת אוניברסאלית של: ״עולם פנימי מקרין לעולם חיצוני״.